יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

חילול כבוד הפורנו

כבודו במקומו מונח! אסור בתכלית האיסור להפריע לגבר שרואה פורנו!
אחד המקדשים היותר חשובים לגבר הוא הפורנו (יחד עם השירותים) ואתמול מקדש זה חולל!!
אנחנו יושבים בערב בדירה, פתאום נטרפה דעתה שהיא רוצה לראות איתי פורנו ולראות מה זה בדיוק.
התחלתי לגמגם ולהזיע... למה אני צריך את זה.. זה עירבוב מוחלט בין קודש לחול!
זה יכול להוביל לחוסר איזון הכרתי ואני אצטרך למצוא את הדרך לאזן את ההכרה שלי בחזרה...
אבל מה תגיד לה.. לא?... תיתן לי ביס..
ישבנו מול המחשב והתחלתי לטעון כל מיני סרטונים חמודים... ואז החלו הפרשנויות.. "איכס", "אבל למה ככה", "לא יכול להיות שהיא נהנית מזה", "זה לא אמיתי" "למה לך אין כזה"... סיוט!
עדיף שהייתה רואה איתי משחק כדורגל והייתה מסכימה עם כל מילה של שגיא כהן!
אזהרת מסע: אין לראות עם החברה פורנו!! בסוף זה יוביל למשהו אחר כן, אבל זה לא שווה את חילול המקדש הגברי!

ציון במדד נימפו: 2 מתוך 10. יותר בהלה מחוויה

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

למה גשם למה..

אז היום בבוקר ירד גשם....למה?!
התעוררתי בפוך שלי בכיף..מתכרבל... בחוץ רעש של הגשם, מתהפך לפה, מתהפך לשם... שם היא הייתה.
מסתכלת עליי עם עיניים גדולות ומבריקות ב6 בבוקר.. אוי לא.. נפלתי..
היא כמה כמו שד משחת מבסוטה עד הגג ומנסה למשוך אותי מהמיטה.. כן.. היא רוצה לצאת החוצה!!!
בחיי שהיא עברה כל גבול.. את יכולה הכל אבל עד שזה מגיע לשעות השינה שלי ולבוקר בכלל...
זה לא יאומן.. זה כאילו היא קמה, ראתה את המוח שלי והתחילה לזיין אותו במשך 20 דקות.... שיגעה אותי!!
נאלצתי לקום ולדדות החוצה...
הלכנו לפארק, כמובן שתוך 2 דקות אנחנו רטובים כמו החתול הזה שמשום מה נדבק לנו לרגליים...
שם.. ב6 וחצי בבוקר, באמצע הפארק.. עפנו באויר..
חזרתי לפוך אחרי חצי שעה והתכרבלתי עם עצמי עד עכשיו (7 בערב) כמו מישהו שאנסו אותו... חוויה רעה!!

ציון בממד נימפו: 9-10: לא כיף בכלל!!


יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

ששש.... שקט בספרייה

אתמול היה יום מיוחד, חזרנו לתיכון שלמדנו בו בירושלים.
הגענו בבוקר, אמרנו שלום למורים והעלנו נוסטלגיה. היינו בכיתות, באולם ספורט, בחדר מורים ובספרייה.
אחח.. הספרייה.. בזמני כל תכליתה הייתה להוות בית שימוש נקי ומצוחצח לקקיבוקר שלי.
עברנו בין הספרים, עלעלנו והשכלנו.. אבל מי היה מאמין שניתקל, באמצע ספרייה חינוכית, בספר הקאמה-סוטרה!
כמובן שמוחי האפל נדלק אבל זה כאין וכאפס לעומת מה שהתחולל במוחה של מרת תומר.
היא חטפה את הספר מהידיים שלי, מצאה את העמוד החביב עליה ומשכה אותי לשורה של ספרי הביולוגיה (מההנחה שאפחד לא יעבור שם)...
כן.. הספרייה הטהורה שלי ששירתה אותי נאמנות בימי התיכון היפים, הפכה לעוד מוקד שנכבש!

ציון במדד נימפו: 6 מתוך 10. עוד וי לרשימה